הרכבת שפנתה ימינה תחנת הרכבת, בנימינה. בפעם האחרונה שהיה כאן, הוא גם היה לבד. בן שתים עשרה בערך. נהג לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת, לקנות כרטיס הלוך חזור לתחנה ששמה היה מופיע על הלוח, לנסוע, לטייל במקום ולחזור. הסתכל על הלוח וחיפש שם שהוא מכיר. בית יהושוע, קיסריה, עתלית. זיכרון יעקב למשל. רק שבוע קודם הם […]

הָּפַּגּום כשהייתי בכיתה וו היה לנו שעור שנקרא 'ניבים ופתגמים,' בו למדנו את הפתגם "מצא מן את מינו." האמת היא שלא רק בשיעור הספציפי הזה למדנו את הפתגם הזה. כל פעם ששניים דיברו בשיעור בלי לקבל רשות או בכלל, שניים שלא היו מבאי ליבה של המורה, התקרבו אחד לשני, היא היתה ממלמלת לעצמה בקול רם […]

הכרטיס הזוכה תאוריה שפיתחתי ממש עכשיו. שני חברים נכנסים למועדון נגיד. אחד גבוה ונאה, שיער מלא, והשני גובה ממוצע, מקריח ולא מכוער, רגיל, כמוני כמוך. שניהם חכמים באותה מידה, נחמדים באותה מידה. במועדון (או במסעדה או ברחוב, זה לא משנה) נמצאות שתי נשים. אחת יפה במיוחד והשניה לא יפה ולא מכוערת, רגילה. שתיהן חכמות ונחמדות […]

אנא מעק יא אומרי קראתי פעם מאמר (המחזקת תגיד כנראה שאני לא קורא מאמרים והיא סיפרה לי את זה,) של חוקר ידוע למדעי ההתנהגות או משהו כזה, שהתחיל את חייו בבית יתומים, בסוף מלחמת העולם השניה. הפרופסור הזה היה מרצה מבוקש באחת האוניברסיטאות הגדולות, ויום אחד החליט לבדוק מה קרה עם כל מאות הילדים שגדלו […]

החצר בשבת בבוקר כמו בכל שבת בבוקר נסענו לחוף בת ים. הדרך לחוף הים היא אותה הדרך בה אנחנו נוסעים כבר מספר שנים ובגדול שום דבר לא השתנה, אבל בשבת האחרונה, כשעברנו על פני מרכז מסחרי קטן שתמיד היה שם, המחזקת הסתכלה ימינה והצביעה על שלט גדול מעל הבניין שהיה כתוב עליו "החצר." –  מה […]

גבר שימושי את הבית בו אני גר כרגע עם המחזקת קנינו לפני עשרים שנה פחות חמישה חודשים. אני מדייק כי זה משמעותי עבורנו. עוד חמישה חודשים אנחנו מסיימים לשלם את המשכנתא סוף סוף. בזמנו, כשרק נכנסנו לגור כאן, גרה ממול משפחה צעירה עם שני ילדים קטנים. מדי פעם נכנסתי אליהם הביתה לשתות משהו ולדבר. זוג […]

גרביים יש לי טבע לדבר עם אנשים זרים. הבת שלי, כשהיתה קטנה, היתה מתבאסת ממני בגלל זה. אם היינו שנינו על המלך והרמזור המתקרב היה אדום, היא היתה אומרת לי משהו כמו "בבקשה לא, בבקשה" כי היא ידעה שמיד שהאופנוע יעצור אתחיל לדבר עם הנהג שיהיה מימיני או משמאלי. למה? לא יודע. מישהו שאני לא […]

אברם המכולתניק פעם המכולת היתה מרכז ההתרחשויות השכונתי. קניות של לחם או גבינה היו רק התירוצים להיכנס אליה. במכולת שמעת את כל מה שצריך לדעת על כל דיירי השכונה, שחקני קולנוע ואפילו מי אמר מה בכנסת. המכולת היתה הגיא פינס שלנו וקיבלת בה גם מזון לנפש. לפני קצת יותר מעשרים שנה עברתי לגור בערך במקום […]

אבא תמיד צודק אליהו מצא היה איש כל כך כריזמטי שאי אפשר היה להתנגד לו. אף אחד גם לא רצה להתנגד לו מכיוון שכל מה שאמר לך לעשות, לטובתך הוא אמר. אם למשל הבת שלו, יהודית, רצתה אחרי הצבא ללמוד תיאטרון או עיצוב פנים, הוא הסביר לה שהיא צריכה ללמוד עריכת דין וזה מה שהיא […]